פסק-דין בתיק ע"ע 729-07

השופט עמירם רבינוביץ

פתח דבר

1.     זהו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (עב 2320/03; הנשיאה ורד שפר ונציגי הציבור מר בן יוסף גבעתי ומר גנאים מוחמד) בו נקבע, כי בין המערער למשיבה (להלן גם : האגודה) לא שררו יחסי עובד ומעביד, ובשל כך נדחתה תביעת המערער לתשלומים שונים הנובעים מקיום יחסי עובד ומעביד בין השניים.

במותב המקורי ישב הנשיא, אדלר, שבינתיים פרש לגמלאות. בהסכמת הצדדים, מונתה במקומו כחברת המותב, השופטת רונית רוזנפלד.

הרקע העובדתי

2.           המשיבה הייתה בתקופה הרלוונטית לתביעה זו אגודה שיתופית חקלאית שעיקר עיסוקה בתחום התחבורה והתובלה. חבריה של האגודה היו עשרים ושישה קיבוצים ומושבים באיזור עמק יזרעאל ובקעת בית שאן.

3.           התנהלותה של האגודה הוסדרה בתקנון שאושר לרישום על ידי רשם האגודות השיתופיות ביום 5.7.1971 (להלן: תקנון האגודה).

4.           במסגרת פעילותה העסיקה האגודה כשבעים וחמישה עובדים שכירים, ביניהם נהגים, עובדי מוסך ועובדי מנהלה. בנוסף הועסקו באגודה עובדים נוספים שהיו חברי הקיבוצים והמושבים שהיו חברים בה. באשר לעובדים אלה קובע סעיף 26 לתקנון האגודה את הדברים הבאים:

"חבר האגודה יעמיד לרשות האגודה עובדים כפי שידרש מידי פעם ע"י רשויות האגודה. עובדים אלה ישארו עובדיו של חבר באגודה ועבודתם באגודה, על פי סידור העבודה שלהם ובהתאם להוראותיה, לא תיצור ולא תקבע יחסי עובד ומעביד בין העובד לבין האגודה".

5.            יובהר, כי תנאי העבודה של עובדי האגודה, שאינם חברי הקיבוצים או המושבים, הוסדרו במסגרת הסכם קיבוצי מיוחד שנחתם בינה לבין מועצת פועלי חיפה ביום 1.1.99 (להלן: ההסכם הקיבוצי) או בהסכמים אישיים.

6.           המערער, שהיה חבר מושב רמת צבי (להלן: המושב) עד לשנת 1992, עבד באגודה כנהג משאית סמי טריילר, שהייתה בבעלותה, החל מתאריך 1.3.1981 ועד למועד בו הופסקה ההתקשרות בינו ובין האגודה בתאריך 1.7.2002. אין חולק, כי לגבי חלק מהתקופה בה היה המערער חבר המושב שולמה התמורה בעד עבודתו למושב, וזה העבירה למערער. התמורה בגין עבודת הנהיגה של יתר הנהגים, חברי הקיבוצים, שולמה על ידי האגודה לקיבוץ ששיבץ אותם לעבודה זו.

7.           המושב הנפיק למערער תלושי שכר החל מחודש מרץ 1981  ועד לחודש מאי 1986. בחודשים יוני 1986 ועד יולי 1987, הפיק המערער בעצמו, מסיבות הקשורות באגודה, חשבוניות מס כעוסק מורשה, כנגד התשלומים ששולמו לו על ידה. החל מחודש אוגוסט 1987 ועד לחודש יוני 1988 הפיק המושב שוב תלושים עבור המערער. כפי שצויין לעיל, המערער עזב את המושב בשנת 1992.

8.           בתאריך 1.1.1989 נרשמה ביוזמת האגודה שותפות בשם "המאגיד", שהיו שותפים בה עשרה נהגים ששמשו את האגודה וביניהם המערער (להלן- שותפות המאגיד). היחסים בין האגודה למערער נעשו באמצעות שותפות המאגיד. כוונת האגודה, כפי שיפורט בהמשך, הייתה ליצור מסגרת שבה הנהגים יבצעו את משימות הנהיגה שהטילו עליהם לא כעובדיה אלא כעובדי השותפות.

9.           בתאריך 19.3.1991 נוסדה ביוזמת האגודה חברת המאגיד והובלה (1991) בע"מ (להלן: חברת המאגיד). בעלי מניותיה של חברה זו היו נהגים שבצעו הובלות עבור האגודה וביניהם המערער. הקשרים בין האגודה לנהגים נעשו באמצעות חברת המאגיד לכאורה, אולם למעשה ניהול ענייני העבודה המשיך להיעשות בהתאם להוראות האגודה וכפי שהיה נהוג עובר להקמת החברה, כפי שיפורט להלן. כך למשל, השתלמויות שונות בתחום הנהיגה אליהן נשלחו הנהגים מומנו בידי האגודה ישירות (כאמור בסעיף 28 לתצהיר המערער).

              בתקופה זו שבה היה רשום כעובד של החברה, המערער אכן קיבל תלושי שכר מחברת המאגיד כפי שעולה בראשית הפרוטוקול בבית הדין האזורי. כאשר התשלום הבסיסי חושב לפי התעריף לשעה, אשר נקבע על ידי האגודה, כפול מספר השעות בהן עבד בחודש. עוד הסביר המערער במהלך חקירתו בבית הדין האזורי, כי ההפרשות המצוינות בתלוש המשכורת לטובת ביטוח מנהלים, הן למעשה הפרשות עצמאיות שלו.

10.         בחודש נובמבר 1990 נערך ונחתם הסכם בין חברת המאגיד לבין האגודה (להלן: ההסכם). על פי ההסכם התחייבה חברת המאגיד, כחברת כוח אדם, לספק לאגודה שירותי נהגים כנגד תמורה. יצוין כי תאריך ההסכם תמוה, משום שהחברה נוסדה  לאחר כריתת ההסכם.

11.         בסעיף 5.1 להסכם נקבע, כי חברת המאגיד תבצע את התחייבויותיה כקבלן עצמאי, והיא תהיה אחראית בלעדית לשלם לנהגים את שכרם ו/או זכויותיהם הסוציאליות לפי כל דין.

              בסעיף 5.2 להסכם נקבע, כי לא יתקיימו יחסי עובד ומעביד בין הנהגים לבין האגודה, וכי הנהגים יהיו עובדי חברת המאגיד. חברת המאגיד התחייבה בהסכם לשפות את האגודה, ככל שתחוייב האגודה בתשלום סכומים כלשהם בשל הכרה ביחסי עובד ומעביד בין מי מהנהגים לאגודה.

              להסכם צורף כתב ערבות, החתום על ידי שמונת מייסדי חברת המאגיד, ובינהם המערער, לפיו הם ערבים בערבות אישית, לקיום כל התחייבויות  חברת המאגיד כלפי האגודה על פי ההסכם.

12.         בשנת 1998 פרץ סכסוך בין המערער לבין בעלי המניות בחברת המאגיד. על רקע זה, החליט המערער לנתק את קשריו עם חברת המאגיד והודיע ביום 22.6.98 כדלקמן: